רוב האנשים לא יודעים בדיוק מה זה חוק לשון הרע – אבל אנחנו כאן כדי לעזור. בישראל, לשון הרע מוגדרת בחוק בחוק לשון הרע (איסור) בישראל כ:
(1) לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;
בסעיף זה –
"אדם" – יחיד או תאגיד;
"מוגבלות" – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.
פרסום מהו
2(א) פרסום, לעניין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
(ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות –
(1) אם הייתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;
(2) אם הייתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע.
אז שוב, מהי לשון הרע?
כולנו יכולים לחשוב על סיטואציות שבהן מישהו "לגלג" על אדם אחר; התגרות במישהו על הבגדים החדשים שלו עשויה בהחלט להיחשב כ"לעג", אבל השכל הישר שלנו אומר לנו שזו לא לשון הרע משפטית! כדי להבין את ההבדל, עלינו לבחון כיצד פועל החוק בפועל וכיצד הוא מיושם.
איך זה עובד?
לשון הרע בישראל ניתנת לתביעה כשלעצמה: הנפגעים אינם חייבים להוכיח נזק.!
7א. (א) הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.
(ב) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.
(ג) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק.
(ד) לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת.
(ה) הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין סעיף קטן זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;
"המדד הבסיסי" – מדד חודש ספטמבר 1998.
החוק הישראלי מכיר בשלוש הגנות מרכזיות נגד לשון הרע:
(1) אמת דיברתי. בעניין זה לא די בכך שהדברים היו אמת אלא יש צורך להוכיח עניין ציבורי;
(2) פרסום ב"תום לב";
(3) דיווחים הוגנים של מידע רשמי.
מה המטרה של דיני לשון הרע?
ביסודו של דבר, דיני לשון הרע בישראל שואפים לאזן בין שני ערכים מתחרים: הזכות לחופש הביטוי, והגנה על שמו הטוב של האדם והזכות לכבוד ולמוניטין. פסיקת פיצויים אינה נועדה רק "לתקן" את הניזוק – הרי חבות נוצרת ללא צורך בביסוס הוכחת נזק. במקום זאת, לתכלית פסיקת הפיצויים יש מרכיב פרסומי; זה נועד להפריך את האמירה המזיקה ולהרתיע מפני השמצה נוספת.
איך החוק מתפתח?
בהחלטה תקדימית שפורסמה לאחרונה, ב-2020, נקבע כי שיתוף פוסט מכפיש ברשתות החברתיות עשוי לגרור אחריות בלשון הרע על פי החוק הישראלי. עם זאת, עשיית "לייק" לפוסט, לא תהווה לשון הרע.
בבחינת סוגיה זו, נקודת הדאגה הראשונה הייתה האם פוסט במדיה החברתית מתאים כ"פרסום". בית המשפט הסביר כי ההגדרה של "פרסום" לפי החוק מתפרשת בצורה רחבה, וכי מדיה חברתית נופלת לסיווג זה.
ההבחנה של בתי המשפט בין "שיתוף" הפוסט לבין "לייק" לפוסט מייצגת את הדרכים שבהן שואף החוק לאזן בין חופש הביטוי לבין זכותו של אדם להגנה על המוניטין והזהות שלו. "שיתוף" של פוסט, כך נקבע, מציג את הפוסט לאחרים שאולי לא ראו אותו בעבר, בעוד ש"לייק" לפוסט אין את אותו אפקט.
עורך דין לשון הרע קריות
לכל מקרה פוטנציאלי של לשון הרע יש מערכת ייחודית של עובדות הדורשות פרשנות ניואנסית של כל הנסיבות הרלוונטיות. עו"ד מימון פאר מציע שירותים משפטיים מהשורה הראשונה הנוגעים ללשון הרע, המבוססים על רקורד מוכח בטיפול בתיקים מסוג זה. זקוקים לעורך דין לשון הרע קריות? צרו קשר עוד היום.
ציטוטים:
https://www.nevo.co.il/law_html/law00/74372.htm