איבוד כושר החלטה אינו מחייב בהכרח מינוי אפוטרופוס. המחוקק יצר שורה של כלים (מסמכים), שמאפשרים לכל אדם לחתום עליהם בעודו צלול, ולהיערך מבעוד מועד למצבים של פגיעה בכושר החלטה
מאת: עו"ד מימון פאר
שורה של חוקים הושפעו באופן ישיר בעקבות חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שנחקק כחלק מהמהפכה החוקתית של 1992. לאור המהפכה החוקתית נאלץ המחוקק להתאים חוקים, כך שיעלו בקנה אחד עם חוק היסוד החדש, שהעניק לזכויות הפרט בישראל יש מעמד חוקתי. המטרה הייתה לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בזכויות של אנשים ובעצמאות שלהם.
אחד החוקים שזכה לתיקון ממשמעותי הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
בשינוי, המוכר כתיקון 18 לחוק, קובע המחוקק כי מינוי אפוטרופוס, מצב השולל לחלוטין את הזכויות והרצון של אותו אדם, תיעשה רק כמוצא אחרון, במקרים שאין דרך אחרת. החוק הסדיר דרכים חלופיות אשר מאפשרים לכל אדם להיערך מבעוד מועד למצב של ירידה בכושר החלטה ולהימנע מהצורך במינוי אפוטרופוס בדיעבד.
תכנון מראש של העתיד המשפטי
לכל אדם שמבקש לתכנן את עתידו המשפטי, בדיוק כמו "תכנון פנסיוני" או "תכנון כלכלי" המוכרים יותר בציבור הרחב, קיימים שורה של מסמכים, שיכנסו לתוקף במצבים שאותם הוא יגדיר מראש. אחד המסמכים החשובים, שהתיקון החדש לחוק יצר , הוא "ייפוי הכח המתמשך", שמאפשר לאדם להיערך מראש, ובצלילות הדעת, למצב בו הוא יאבד את כושר ההחלטה.
לצד מסמך "ייפוי הכח המתמשך" ישנם מסמכים נוספים כמו: "מסמך הבעת רצון", "תומך בקבלת החלטות" "ומתן הנחיות למינוי אפוטרופוס". כולם מאפשרים לאדם להביא לידי ביטוי את רצונו מבעוד מועד, ובכך מונעים שלילה מוחלטת של הזכות של מישהו אחר, להחליט על גורלו.
"ייפוי כח מתמשך".
"ייפוי כח מתמשך" הוא המסמך החשוב ביותר בחוק. חתימה על מסמך זה נעשית כאשר אדם מצוי בצלילות הדעת ומבין היטב את משמעות החתימה. במסמך, יכול כל אדם, ובלבד שמנו לו 18 שנים, להחליט ולקבוע מי הוא היה רוצה, שיקבל את ההחלטות בענייניו, אם וכאשר הוא יהיה במצב של חוסר כשירות להחליט בעצמו (אי כשירות יכולה להיות תוצאה של אירוע זמני, כמו טיפול רפואי נקודתי, צפוי או לא צפוי, איבוד כושר החלטה קבוע כתוצאה מתאונה פתאומית או מחלה מתפתחת).
במסמך ניתן למנות יותר מאדם אחד, וגם ניתן לבצע אבחנה בין נושאים שונים שעליהם יהיה מופקד מיופה הכח. למשל ניתן לקבוע שאדם אחד יטפל ויקבל החלטות בעניינים האישיים/רפואיים, ואדם אחר שיהיה ממונה על החלטות בעניינים הרכושיים/ כספיים. עוד יכול הממנה לקבוע באותו מסמך את אופי ההחלטות שיתקבלו, ובכך לתת ביטוי לרצונו האישי, דבר שאינו מתקיים במינוי של אפוטרופוס.
בתיקון לחוק קיימים עוד מספר מסמכיםה:
"מתן הנחיות למינוי אפוטרופוס".
לא פעם אנו ניצבים בפני מקרים, שלאדם אין את מי למנות כמיופה כח, וסביר להניח שבקרות האירוע של איבוד כושר ההחלטה יהיה צורך במינוי אפוטרופוס.
לשם כך יצר המחוקק את מסמך "מתן הנחיות למינוי אפוטרופוס" עליו רשאי לחתום בגיר שמלאו לו 18 שנים, ובו להנחות את בית המשפט מי הוא האיש שהוא היה מעונין שיתמנה כאפוטרופוס שלו, במידה ובית המשפט יחליט לעשות כן.
"מסמך הבעת רצון"
זהו מסמך שמיועד למי שכבר משמש כאפוטרופוס על אדם בגיר אחר: ילד עם מוגבלות, בן זוג, אח או הורה. במסמך הוא יכול לקבוע מי הוא מבקש שימלא את מקומו כאפוטרופוס במקרה שבו הוא יאבד את היכולת למלא את תפקידו כאפוטרופוס.
"תומך בקבלת החלטות"
המחוקק סבור שגם אדם שמצוי במוגבלות כזו או אחרת יכול לקבל החלטות על חייו, ואין זה נכון לשלול ממנו באופן מוחלט זכות זו. על כן, ומתוך הבנה שאותו אדם עשוי להתקשות בקבלת החלטות לבד, קבע המחוקק את המושג "תומך בקבלת החלטות".
המחוקק מתווה דרך לבית המשפט, שלא ללכת לפתרונות קלים בדמות מינוי אפוטרופוס, שבפועל שולל באופן מלא את זכויותיו של האדם, ומפקיע ממנו את הזכות להחליט על חייו. תחת זאת, יכול בית המשפט למנות "תומך בקבלת החלטות" אשר תפקידו לסייע לאדם בתהליך קבלת ההחלטות שלו תוך שימת דגש על "תמיכה" ולא להחליט במקומו. במקרה זה יכול, שהתומך יבוא מקרב בני המשפחה הקרובים או בעל מקצוע, שהנתמך סומך עליו את ידיו, ויכול להיות בטוח לגבי העצות שיקבל ממנו.
מעמדו של האפוטרופוס הכללי בכל ההליכים.
המחוקק קבע כי לכל המסמכים הללו יהיה פיקוח חיצוני של האפוטרופוס הכללי, והם יכנסו לתוקף רק לאחר שיופקדו אצלו ויאושרו על ידו.
את המסמכים האלו רשאי לערוך ולחתום רק עו"ד שהוסמך ע"י האפוטרופוס הכללי.
מימון פאר, עו"ד, מוסמך מטעם האפוטרופוס לעריכת מסמכים